עקרב

הכול או כלום, והוא מתכוון לזה. עקרב לא עושה קליל בצורה משכנעת — אפילו הגרסה הקלה מתבוננת מקרוב. הוא נותן נאמנות מוחלטת ומצפה לאותו הדבר, והקנאה שהוא מפורסם בה היא באמת פחד להיות היחיד שנכנס עד הסוף. אחרי בגידה אחת הוא לא זועם; הוא נסגר, לצמיתות.

מעגל קטן מאוד, שנבדק ברצינות, ומוגן בלי גבול. עקרב יכול לקרוא תוך דקות מה מישהו לא אומר, וזה מטריד להיות בצד הלא נכון של זה ויוצא דופן שזה בצד שלך. הוא שומר סודות באופן מוחלט — כולל את שלו, לפעמים הרבה אחרי הנקודה שבה השמירה עוזרת.

נמשך למה שאחרים נמנעים ממנו: כירורגיה, פסיכולוגיה, חקירה, עבודת משברים, מחקר, פיננסים, כל דבר שדורש עצבים וקיבה חזקה. עקרב הוא האדם הכי טוב בבניין בשעת חירום והכי קשה לניהול ברבעון רגוע. הוא צריך עבודה עם סיכון אמיתי, אחרת הוא ייצר כזה.

עקרב שולט במערכות הרבייה וההפרשה — כל מה שהגוף עושה עם מה שעליו לשחרר. הדפוס שצריך לשים לב אליו הוא אגירה: כעס אגור, אבל אגור, סודות אגורים, וכולם מופיעים כאן פיזית לפני שהם מופיעים במילים. יש לו כוח החלמה אמיתי, והוא מתאושש מדברים שהיו משטחים מזלות אחרים.

הדרך היא טרנספורמציה, וזו לא מטאפורה — רוב חיי העקרבים מכילים לפחות שבר נקי אחד בין לפני לבין אחרי. מה שנדרש הוא לתת לגרסה הישנה באמת למות במקום לשמור על קברה. מה שניתן בתמורה הוא כושר התחדשות שאין לאף מזל אחר.